זינגר נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעתו של מר אופיר זינגר יליד 1989 (להלן: "התובע") לפיצויים בגין תאונה שארעה לו ביום 13.10.10 עת שנהג באופנוע, בדרכו חזרה מעבדותו (להלן :"התאונה"). האופנוע היה מבוטח ע"י המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" (להלן: "הנתבעת").

התובע נבדק ע"י וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה כי כתוצאה מהתאונה הוא נותר עם נכות צמיתה בשיעור של 9.75%. לאחר שהוגשו תחשיבי נזק, הצעתי ביום 3.12.12 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משהודיעו הצדדים כי לא מקבלים את הצעת בית המשפט לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הדין. קבעתי את התיק לדיון הוכחות שהתקיים ביום 13.6.13 בו העיד התובע בלבד. הצדדים ביקשו לסכם את טענותיהם בכתב. התובע הגיש את סיכומיו ביום 19.6.13 ואילו הנתבעת הגישה את סיכומיה ביום 27.6.13.

ב"כ התובע המלומד טוען שהתובע ביום התאונה, נהג על אופנוע בדרכו חזרה מעבודתו לביתו, כאשר לפתע החליק עם האופנוע, נפל ממנו, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף רבים. ממקום התאונה פונה התובע לבית חולים "אסף הרופא" שם אובחנה פגיעה בברך ימין ובכפות הידיים ושפשופים. התובע אושפז במחלקה כירורגית עד ליום 14.10.10. לאחר ששוחרר מבית החולים, המשיך במעקב טיפולי לרבות טיפולי פיזיותרפיה.התובע נבדק ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 9.75% לפי סעיף44(4) וכן לפי סעיף 75(1) א-ב לקובץ תקנות המל"ל.

ב"כ הנתבעת המלומד לא הכחיש את התאונה ואת החבות, אך חלק על סכום הפיצוי, ועל רכיביו, ובכלל על הנכות התפקודית.

דיון והכרעה

משאין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבותה של הנתבעת לתאונה, אעבור לדון עתה בשאלת הנכות והנזק.

הנכות הרפואית והתפקודית

סעיף 6(ב) לחוק הפלת"ד קובע כדלקמן:

" נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה";

וועדה רפואית מטעם המל"ל, העריכה כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה עקב התאנה בגובה 9.75% והיא מחייבת לעניינו.

התובע לא שכנע אותי שפגיעתו התפקודית עולה משיעור זה והנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שנכותו התפקודית נמוכה משיעור זה. לפיכך ומונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית (ראה למשל ע"א 3049/93 גירגיסיאן נ' רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792), הנני קובע נכות התפקודית של התובע תהא בגובה 9.75%.

הפסדי שכר ופגיעה בכושר ההשתכרות

ככל שמדובר בעבר, עסקינן בנזק מיוחד אשר יש להוכיחו בראיות של ממש, כפי שנפסק:

"באותם המקרים בהם לאור טבעו ואפיו של הנזק ניתן להביא נתונים
מדוייקים, על הנפגע - התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה לא ייפסק
לו פיצוי".

(ע"א 355/80 נתן אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה(2) 800,809).

התובע היה בן 21 בעת התאונה, עבד בתור מתדלק וכמוכר בחנות השירות של התחנה והשתכר חודשית בממוצע של 3,359 ₪. התובע אושפז ונקבעו לו דרגות נכות זמנית.